בשנים 1948-1946 פעלה ממשלת בריטניה לעצירה ושבירת ניסיונות העפלה של שארית הפליטה לארץ ישראל. לצורך כך הפעיל הצבא הבריטי את צי האגן המזרחי של הים התיכון או כפי שנקרא "הסיור בפלסטינה - ( The Royal Navy, (Palestine Patrol". המפקדה הראשית שלו ישבה במלטה. מפקד הצי בים התיכון החל מאפריל 1946 היה אדמירל אלגרנון, ו. ויליס - Algernon U. Willis.  תחת פקודו היו צי הסיירות מס. 15 וצי המשחתות מס. 3 סה"כ 14 כלי שייט (משחתות וסיירות). החל מחודש יולי 1946 במסגרת המאמץ הנוסף לבלימת העפלה לארץ ישראל הוצבו באופן קבוע בנמל חיפה בין 4-6 משחתות. בנוסף לצי שפעל מנמל חיפה, סיירו לאורך מימי החופים של ארץ ישראל סירות סיור של משטרת המנדט. (לקריאה נוספת 2 מקורות חשובים  https://bit.ly/3fd2F4j וגם https://cutt.ly/Uy7F5fp ).

שיטת הסיורים התבססה תחילה על סיורים לאורך מימי החופים בטווח של 3 מיילים ימיים מהחוף ( 6-7 ק"מ ) בגיזרה שבין יפו ללבנון. מאוחר יותר התפרסו הסיורים בין עזה ללבנון. גיזרת הסיורים חולקה למתחמי סיור לאורך החופים, שבכל מתחם סיירו 2 משחתות. בנוסף לכח הימי לאיתור ספינות המעפילים הופעל גם כח אוירי שדיווח על ספינות חשודות בים שאליהן נשלחו המשחתות לבדיקה.

באוגוסט 1946 החל מבצע "איגלו - Operation Igloo" להעברת המעפילים למחנות מאסר בקפריסין. בשלב זה תוגבר הכח הימי בחיפה, בעוד 4 אניות סוחר מדגם ליברטי שהותקנו בהם כלובים מסורגים על מנת שיהפכו לבתי כלא שטים - אניות מאסר וגירוש. על פי פקודות הצבא הבריטי על כל אניית גרוש מותר היה להעלות עד 1500 מעפילים. מעבר לכלובים לא מותקנו באניה אמצעים לשהייה לזמן ארוך. מעפילי האקסודוס ששהו על אניות הגירוש כחודשיים מתארים את התנאים באניות הגרוש כאיומים במיוחד . המעפילים שכבו כל רצפת הברזל של המכלאות, 800 עד 1500 איש במחסן אחד. נשים גברים וילדים ללא כל הפרדה. בימים החמים של יולי 1947 המעפילים התהלכו במכלאות בבגדים תחתונים בלבד. 

בגבור העפלה ההמונית. לקראת מאי 1947 כשמחנות המעפילים בקפריסין התמלאו, החליטה ממשלת בריטניה,  תוך פעילות נמרצת של שר החוץ הבריטי ארנס בווין  על מדניות חדשה. מדניות שנקראה  " ריפולמנט - Refoulement " . שמשמעותה החזרת המעפילים לנמלי המוצא מהם הם יצאו. מדיניות זו מומשה רק פעם אחת על מעפילי יציאת אירופה תש"ז-אקסודוס 1947 . מדיניות זו כשלה כי מדינות אירופה בדגש על צרפת לא היו מעוניינות לשתף פעולה עם הבריטים וסרבו על הורדה בכח של המעפילים על אדמתם. בנוסף לכך סירובם של מעפילי האקסודוס לרדת מהאניות המאסר בנמלים פורט דה בוק, צרפת ובגיברלטר. (אביבה חלמיש - אקסודוס הסיפור האמיתי, עמודים 49, 64-65, 147, ועוד).

​

שיטת ההשתלטות על ספינות המעפילים:-​

ההשתלטות על  ספינות המעפילים על ידי הצי הבריטי נעשתה שלא באמצעות כלי נשק חמים, כגון תותחים רובי ואקדחים. מתוך הבנה הדדית של הבריטים ופיקוד ההגנה שיש להימנע עד כמה שניתן מהרג מעפילים וחיילים בריטים. על כן הצי הבריטי הפעיל כוחות קומנדו/מרינס שהתאמנו והוכנו נפשית,  ככח לפיזור "הפגנות רחוב".

שיטת הפעולה הייתה כלהלן:- משנכנסה אניית מעפילים לתחום מימי החופים של ארץ ישראל. זוג משחתות היה נצמד לאניית המעפילים משני צדדיה. בו זמנית מהמשחתות הופעלו תותחי מים בזרם חזק ביותר אל הסיפונים שעליהם תוכנן שלוחמי המרינס ישתלטו. זאת במטרה להרחיק מהסיפונים את המעפילים שהתנגדו להשתלטות.  בשלב הזה כוחות צוותי הקומנדו/מרינס היו קופצים מהמשחתות לאניות המעפילים, משתלטים על גשר הפיקוד וחדר המכונות. בכך בעצם הסתיימה ההשתלטות ואניות המעפילים נגררו לחיפה או שהפליגו בפיקוד בריטי  לחיפה. עם הזמן המעפילים החלו להתנגד ולהילחם בצוותי ההשתלטות באמצעים קרים כגון קופסאות ותפוחי אדמה אך בכל המקרים צוותי ההשתלטות גברו על המעפילים.

​