top of page

מעפילי האקסודוס

בסוף מלחמת עולם השניה, החל מאמצע שנת 1945 יהודי אירופה המשיכו להיות נרדפים בארצותיהם. בעיקר במזרח אירופה ורוסיה. הרוסים והבריטים כלל לא הכירו ביהודים כמיעוט נרדף שיש להגן עליהם. מאידך האמריקאים, הצרפתים האיטלקים וביתר מדינות מערב אירופה סברו שעל מנת לשקם את היהודים מהשואה שהם שרדו יש לרכז את היהודים במרחבים אוטונומיים/ מחנות עקורים. בהם הם ינהלו את עצמם בחסות כוחות הצבא המערביים שכבשו את גרמניה.
באיזורי הכיבוש האמריקאים זכו היהודים ליחס הטוב ביותר. על כן הייתה נהירה גדולה לאיזורים האמריקאים. 75% מפליטי השואה התרכזו במחנות העקורים שבאיזור הכיבוש האמריקאי. בשיא הכילו מחנות העקורים שבאזור הכיבוש האמריקאי  כ- 230,000 נפש.
במחנות העקורים התפתחה פעילות תרבותית וחינוכית ענפה במיוחד סביב הילדים ששרדו את השואה ונותרו ללא הורים או משפחות. לצד פעילויות אלה התפתחה גם פעילות פוליטית ענפה לרוחב הקשת הפוליטית, שליכדה סביבה את העקורים.  
באמצע שנת 1946 נפוצה שמועה במחנות העקורים. שבאמריקה מכינים אנית ענק שבעזרתה ניתן יהיה לעלות ארצה, בעליה המונית, של אלפי עקורים בהפלגה אחת. שמועה זו הגבירה את ההתכוננו וההכנות לעליה בקרב העקורים שבמחנות העקורים, בקיבוצים ובמחנות ההכשרה הציונית. עם הזמן השמועות דעכו אך ההתכוננות  וההכנות לעליה נמשכו.
בארץ ישראל נמשך המנדט הבריטי שהפעיל מצור ימי על גבולות המנדט. כך שמרבית אניות המעפילים  שהגיעו לחופי המנדט, נתפסו והמעפילים נאסרו במחנה עתלית ומאוחר יותר נשלחו למחנות בקפריסין.  
הנהגת היישוב היהודי בארץ ראתה  ביהודי שארית הפליטה כמאגר אנושי שבבוא היום יעלה לארץ ויקים את מדינת ישראל. עם הזמן כשהצפיפות במחנות גברה המורל ירד והדיכאון הדיכדוךו והציניות מהרעיון לעלות ארצה גברו. יהודים רבים החלו לחשוב על הגירה לארה"ב וקנדה. עובדה זו הלחיצה מאוד את הנהגת היישוב בארץ והיא נאלצה לנקוט פעולה דחופה ודרסטית . הפעולה התבטאה ברכישת הפרזידנט וורפילד והכנתה להעפלת 4500 מעפילים. מרגע שהמוסד לעליה-ב' הודיע שהספינה באירופה והיא מוכנה להעמסה. הגיעו לדרום צרפת אלפי יהודים ממחנות העקורים בעיקר מאזור הכיבוש האמריקאי שבגרמניה. אך לא רק משם, היו גם משפחות שהגיעו מיהדות צפון אפריקה תוניס, מרוקו ואלגיר ובנוסף חברי תנועות נוער חלוציות מצרפה, בלגיה ואנגליה. הקבוצות המאורגנות/הקיבוצים וחברי ההכשרות הציוניות הצרפתיות התאפיינו בכך שהם היו אנשים צעירים ובריאים ללא מועקה, ומשוחררים מהדאגה לבני במשפחות התלויים בהם. המאפיין הנוסף לקבוצות אלה היו הסדר והמשמעת הפנימית החזקה ביותר שהיה להם, בדומה לחיילים המוכנים לקרב.
על האקסודוס היו מעפילים שדברו ב- 23 שפות. מאידך רובם ידעו אידיש. דבר נוסף שאפיין את מעפילי האקסודוס שרובם שמרו בגאווה לאורך שנים את תעודות המעפיל שקבלו במחנות המעפילים אמסטו ופפנדורף שבגרמניה. במעמד קבלת התעודות המעפילים מסרו שמות פקטיבים כגון משפחת "קרפלך", "קרטופל", "התקוה" , "קרוליק",  "אופפר", "קוכנשבנץ", "קאקר" ועוד שמות מומצאים. (ישנן עדויות, שמשפחות שעלו ארצה עם שמות אלה, נרשמו בתעודות הזהות הישראליות עם שמות אלה)  היו גם כאלה שסרבו למסור את שמם.
על כן מזכירויות המחנות החליטו שהפרטים שיירשמו על גבי תעודות המעפילים יהיו: מספר רץ, שנרשם בראש התעודה, ובמקום שם בעל התעודה מס.... נרשם שוב מספר התעודה. בנוסף נהדקה תמונה ועל התמונה חתימה של נציג מזכירות המחנה על גבי חותמת של מזכירות המחנות בלבד. נמצאו תעודות שבמקום מספר התעודה בשורת בעל התעודה נרשם המעפיל. תעודות אלה התבררו שהם תעודות מזוייפות. מטרת הנפקת התעודות היתה למנוע מהסתננות של נספחים יהודים ממחנות עקורים אחרים שלא ממחנות מעפילי האקסודוס. עיקר החשש היה בשלב המעבר מאמסטו ופפנדורף למחנות אמדן וסנגוורדן.
בדף זה ברצוננו לאסוף את צילומי תעודות המעפילים. על כן אנא צלמו את התעודות שברשותכם ושלחו אלינו. ואנחנו נעלה אותן כאן בדף. וכמובן בדפי המשפחות. שאיפתנו להגיע לכל 4554 התעודות שנופקו במחנות אמסטו ופפנדורף. לו יהי!!
סיפורים אודות מעפילי האקסודוס מרחבי רשת האינטרנט

תעודות המעפילים מסודרות לפי סדר ה-א"ב של שמות המשפחה להגדלת הצילומים יש להקיש עליהם

סה"כ נאספו עד היום 312 תעודות מעפילים

^

^

לצפיה בתעודות נוספות הקישו על "הצג עוד"

תעודות מעפילים ללא שמות

^

^

לצפיה בתעודות נוספות הקישו על "הצג עוד"

הסיפורים
bottom of page