הסיפור ההיסטורי

סיפור יציאת אירופה תש"ז – Exodus 1947 - מתוך תולדות החיים של יוחנן לוי

(הנס ורגינה לוי - Hans and Regine Loewy )

מקורות ובליוגרפיה: אביבה חלמיש "אקסודוס הסיפור האמיתי, אונ' ת"א/עם עובד 1990

Jacques Derogy, La loi du retour, Fayard 1969

הנס בן 20 ורגינה בת 19 . הוא יליד גרמניה והיא ילידת צרפת, נפגשו ב"הכשרה" של בח"ד בדרום צרפת ב- Champcevinel שליד Périgueux, ו- Dordogne לקראת העליה לארץ ישראל .

ארגון העלייה ב'.

משרדי ה- FSJF (איגוד חברות יהודי צרפת) והחלוץ היו ממוקמים במרסיי באותו בנין , 24 Rue des Convalescents

בו משפחתנו גרה תקופת מה בשנת הגעתנו לצרפת ב-1939. החלוץ ארגן 11 מחנות קליטה מ- Bandol ממזרח למרסיי ועד העיר Salon , שעל גדות הנהר רון. קיבולת כל המחנות הללו הייתה של כ- 1650 איש. בנוסף, הועמדו לרשות החלוץ שני מחנות צבא גדולים של צבא צרפת, Grand Arenas, עם קיבולת של 10,000 איש. המחנות צוידו על ידי ה- Joint.

ההכנות ל"יציאת אירופה תש"ז"

הגעת שארית-הפליטה המיועדים לעלייה

ב- 30.6.47 הגיעה הרכבת הראשונה לתחנת רכבות-משא לה קאנה ליד נמל מרסיי. בסך הכל הגיעו בחמש רכבות-פליטים כ-6.000 איש. להובלת הפליטים מכל רכבת למחנות הוקצו 40 משאיות מסוג אוברלנד, כל משאית הייתה מיועדת להוביל 30 פליטים. הפליטים הובאו למחנות השונים באזור מרסיי. אנשי שארית הפליטה שהגיעו למרסיי היו לרוב לבושים כבמעין מדים צהובים-חומים. המקור של "המדים" היו שמיכות הצבא האמריקאי שחולקו לפליטים במחנות בגרמניה שנתפרו ביד. בתאריך 7 ביולי היו במחנות כ-5.000 פליטים, מיועדים להפלגה הקרובה.

ארגון ההובלה

לקראת ההפלגה רוכזו 172 משאיות, ביניהן 20 המיועדות לסיוע במקרה של תקלות בנסיעה של כ- 200 קילומטר מהמחנות עד לנמל ההפלגה . גויסה גם סיירת של 20 מוניות בהם נסעו המפקדים לאורך השיירות, לשם פיקוח וטיפול נקודתי במקרה תקלה.

באותם ימים הכריזו האיגודים המקצועיים בצרפת על שביתת תחבורה, "החלוץ" העניק לאיגודי נהגי המשאיות סך מיליון פרנק צרפתי, "תרומה לקופת השביתה כביכול. בתמורה העניקו האיגודים המקצועיים חסות בצורת תעודות-מעבר במחסומי הדרכים של השובתים.

הזזת ההמונים

בליל שבין יום ד' ה-9 ל-10 ביולי 1947 נתקבל האות ליציאה. הפליטים ויהודים מקומיים – ביניהם רבקה ואני - היינו אמורים לעלות על המשאיות בין השעות 22:00 ו-03:00. בסך הכל יצאו 12 שיירות, במרווחים של כ- 50 קילומטר, ובמסלולים שונים מהמחנות השונים.

שיירות ראשוני המשאיות היו מתוכננות להגיע לנמל סט , מרחק ממוצע של כ-200 קילומטר מהמחנות השונים, החל משעה 03:00. נקודות ביקורת וויסות נקבעו בערים Salon ו- Arles . חמש שעות נסיעה כאלו חייבו כמובן קביעת הפסקות לצורך נוחיות הנוסעים; התוצאה הייתה שפה ושם רכב יצא מהשיירה והיו צריכים להמתין לו. נקודת המפגש האחרונה הייתה כ-10 קילומטר לפני נמל סט.

מלווים את השיירות

רבקה ואני נצטווינו להצטרף למשאיות בשיירה שיצאה ממחנה Caillols A. תפקידנו, אנו דוברי הצרפתית, היה לשמש כמלווי המשאיות, לשמש פה לעולים כלפי שלטונות החוק הצרפתים וכלפי משמרות השובתים במחסומי-הדרכים של איגודי פועלי התחבורה השובתים. תפקידנו היה בעיקר לדאוג לביצוע המדויק של לוח הזמנים שנקבע להגעה שיירת כלי הרכב אל נקודות ביקורת בדרך לנמל ההפלגה. כל מלווה ישב ליד נהג והיה מצויד במעטפות סגורות עם הוראות למסלול שיש לנסוע בו ולוח הזמנים להגעה לנקודות ביקורת. כל מעטפה הייתה אמורה להיפתח במעבר כל נקודת ביקורת. הבעיה באותם זמנים הייתה גם למצוא תחנות אספקת עצים למבערי גז התדלוק של הרכב והזנת מבערי העץ של המשאיות. גורם הזמן הנדרש לתדלוק בצורה זו נלקח כמובן בחשבון בפקודת-המבצע.

להמשך קריאה פתחו את הקובץ המצורף ---->

הפלגות מעפילי "יציאת אירופה תש"ז - 1947 EXODUS בים התיכון

במעבר עם העכבר על הבועיות שעל גבי המפה ניתן לקרא פירוט נוסף אודות האירועים שהתרחשו על האקסודוס ואניות הגירוש, באותה נקודת זמן ומקום

נתיב הפלגה האקסודוס מנמל סט לחיפה --->---

נתיב הפלגה של אניות הגרוש מנמל חיפה לפורט דה בוק וגברלטר --->---

מפה אינטראקטיבית

יום שישי 18 ליולי 47

כניסה לנמל חיפה. האקסודוס נעה בכוחות עצמה במהירות 13 קשר, מלווה ביחידות הצי הבריטי. נכנסת לנמל סמוך לשעה 16:00 ולבסוף היא נקשרת לרציף בשעה 16:30.

יום שישי 18 ליולי 47

הקרב

בשעה 01:52 אניות הצי המלכותי קבלו פקודה "להכנס לעמדות קרב" בשעה 02:42 מתחיל הקרב. "יציאת אירופה" נוגחה שבעה פעמים, נוצרו פרצות בדופנותיה של 12 מטר בצד אחד, כ- 5 מטר בצד השני, מים מתחילים לחדור ונוצרת פאניקה. 2000 נוסעים משכשכים במים. האנייה ממשיכה בכוחות-עצמה לכיוון כללי צפון, לעבר חיפה. האנייה נמצאת במרחק 25 מייל מהחוף, היא הותקפת על ידי 5 משחתות. בשעה 05:40 ביום חמישי ה-18 ביולי תם הקרב ומתחילות שיחות הכניעה. צוות רפואי בריטי עולה על האנייה. בסוף "יציאת אירופה" עוצרת, פגועה אנושות, מים חודרים מדפנותיה. בין השעות 06:00-09:00 בבוקר הבריטים שולחים צוותי עזרה רפואית נוספים.

מניין הנפגעים:- 3 מגינים הרוגים, 146 פצועים,

20 חילי מרינס שבויים. השבויים משוחררים עם הגעת צוותי הרפואה הבריטים.

יום רביעי 16 ליולי 47

יום רביעי 16 ביולי.

כעת נמצאות בעקבות "יציאת אירופה תש'ז" חמש משחתות תחת פיקוד הסיירת הקלה Ajax.

5 המשחתות הן-

HMS CHIEFTAIN - R36,

HMS CHILDERS - R91

HMS Cardigan Bay F630 HMS CHARITY R29

HMS CHEQUERS R61

מול חופי לוב מצטרפות עוד שתי שולות מוקשים. מפקד האנייה והקברניט חשים ששעת הקרב מתקרבת ובאה. ב-02:00 מתחילים להשמיד מסמכים ודרכונים. מאז שעה 01:00 האנייה נמצאת מול חופי מצרים.

Ajax מתקרבת ארבע פעמים לספינה להפגין את עוצמתה ולנסות לרכך ולשכנע פסיכולוגית את מנהיגי "יציאת אירופה" והמעפיליה מילולית תוך קריאות מגאפון באנגלית, פולנית, גרמנית ומעין יידיש - לבטל את ניסיונם להגיע לחופי הארץ ולהיכנע.

יום שלישי 15 ליולי 47

יום שלישי 15 ביולי

ברמקולים מודיעים על שמה החדש של האנייה:

"יציאת אירופה תש'ז - Exodus 1947". הנוסעים מכינים כרזות ודגלים.

האם הצעירה שילדה בין יום ראשון ליום שני נפטרה. גופת הצעירה נטמנת בין גלי הים בשעה 18:00 כשהאנייה מדממת מנועיה. התינוק נמסר למיניקה שבין האמהות הצעירות.

יום שני 14 ליולי 47

יום שני 14 ביולי

ברמקולים משודר ההמנון הצרפתי, "המרסייז" לכבוד יום העצמאות הצרפתי. האנייה נעצרת. תקלה במנועים. יום חם ללא כל רוח. צנרת הביוב נסתמה. את מנת המים מצמצמים לחצי ליטר לאדם ליום.

יום ראשון 13 ליולי 47

יום ראשון 13 ביולי.

אניית-משא אמריקאית מתקרבת לברך אותנו. משחתת בריטית עורכת בה ביקור נימוסין. עוד תינוק נולד. בשעות הצהרים האנייה מגיעה לנקודה צפונית לאי מלטה.

בלילה מצטרפות עוד שתי יחידות צי בריטיות לליווי, המשחתת R36 והסיירת הקלה Ajax.

הסיירת Ajax הבמלחמת העולם השנייה פגעה באניית הקרב הגרמנית הגדולה Admiral Graf Spee מול חופי אורוגוואי ב-13 דצמבר 1939. ב-17 בדצמבר הגרפ שפי הגרמנית טבעה מול Punta del Este

יום שבת 12 ליולי 47

אניית-קרב נוספת מצטרפת למעקב אחרי הפרזידנט-וורפילד. שני מטוסים טסים מעל סיפונה בגובה של כ--20 מטר ומצלמים את הספינה ללא הפסק. משחתת מתקרבת בצהרים מדרום עד 50 מטר וקוראת במגאפון: "האם אתם מובילים מהגרים בלתי חוקיים לפלשתינה?". באין מענה היא נסוגה לטווח של כ-2 מייל.

מהירות האנייה איטית - בסביבות 12-13 קשר; זאת בכדי לא לחשוף את המהירות המרבית שאנייה מסוגלת לפתח. בחצות אנו מקדמים שעונים בשעה, לשעה התואמת לשעון בישראל. הים שקט. מפקד האנייה כורז ברמקולים וחוזר על ההנחיה להימנע לצאת לסיפון העליון כאשר מטוס נמצא מעל האנייה, ובעיקר:-

יש לשמור על קור רוח.

בשעות הערב האנייה מגיעה אל מול האי פנטלריה שבמייצר סיציליה. הים גבה-גלי. בלילה נולד תינוק. נוסע נוסף על סיפון האנייה.

יום שישי 11 ליולי 47

יציאה מנמל סט - SETE בין השעות 03:30 - 06:30

בשעה 02:00 הנווט הצרפתי לא התיצב להוצאת האנייה. על כן בשעה 03:30 הוחלט לצאת מהנמל עצמאית. עם הפעלת המנוע והמדחף כבל קשירה אחד נפל למים והסתבך במדחף. אחד המלחים ירד למים, צלל ושחרר את המדחף. בפתח הנמל עלתה האנייה על שרטון חול בקרקעית הרדודה של הנמל וגם התנגשה במזח. מאמצים רבים מאד הושקעו עד שבסוף יצאה האנייה מנמל סט בשעה 06:30 בבוקר יום ו'.

מיד עם יציאת האנייה לים הפתוח היא התגלתה על ידי הצי הבריטי. לאור כל ההכנות שלא ניתן היה להסתירן לגמרי לא היה בכך פלא. המשחתת הבריטית HMS Mermaid, החלה להתלוות ל"פריזידנט" מהרגע הראשון במימי הים התיכון.

יום שבת 20 ליולי 47

אניות הגירוש יוצאות מנמל חיפה בין השעות 06:30 - 06:00

ביום שבת בבוקר, בשעה 05:30 הסתיימה העלייה לאניות-הגרוש. האניות יוצאות מהנמל בין השעות 06:00 ו-06:30 ומפליגות מערבה. החיילים השומרים והמאבטחים הם:- צנחני גדוד 1 של אוגדה 6, "הכלניות" על סיפון האמפייר-רייבל. על סיפון האושן-ויגור והראנימד-פארק מאבטחים חיילי גדוד 87 של התותחנים המלכותיים. הפיקוד הכללי על השיירה נמסר לידיו של סגן-אלוף גרגסון המפליג על הראנימיד-פארק..

יום שבת 26 ליולי 47

אניות הגירוש עוברות את האי פנטלריה.

עוברים גם הימים יום ראשון ה-27. ב-28 אניות הגרוש כבר מפליגות עשרה ימים, מאז שהמעפילים עלו עליהן בחיפה "לשייט קצר של 18 שעות".

יום שלישי 29 ליולי 47

אניות הגירוש מגיעות למים הטריטוריאלים של צרפת מול פורט דה בוק.

בשעה 07:00 אוניות-הגירוש מתקרבות לתחום 4 המיילים של המים הטריטוריאליים הצרפתים,

ממשלת צרפת מחליטה ששלושת אניות הגירוש תעגונה מול רציפי נמל הנפט הקטן Port-de-Bouc. עיר-נמל זו נמצאת שעת נסיעה ברכב מערבית למרסיי. הוצע למעפילים לרדת מהאניות ולקבל זכויות שהות בצרפת או שיוכלו לסרב לרדת מהאניות.

יום שישי 22 לאוגוסט 47

אניות הגירוש עוזבות את פורט דה בוק לכיוון גיברלטר ונמל המבורג בגרמניה.

לאחר 3 שבועות של עגינה במפרץ בנמל פורט דה בוק ונסיונות לשכנע את המעפילים לרדת בצרפת, השלטונות הבריטיים מודיעים שהאוניות תפלגנה בשעה 18:00 לעבר נמל המבורג בגרמניה עם חניית ביניים בגיברלטר.

על שלושת אוניות הגרוש הועמסו 25 טון מזון.

מחוץ למפרץ, בים, מתחוללת סופה.

ימים שלישי-שישי 26-29 לאוגוסט 47

אניות הגירוש בעגינה בנמל גיברלטר לפני מעבר הביסקיה וההגעה לנמל המבורג בגרמניה.

האוניות מעמיסות פחם. בלילה המעגן מואר על ידי זרקורים חזקים ובסביבת האניות מטילים פצצות-עומק, למנוע התקרבות אפשרית של אנשי-צפרדע ישראלים לביצוע חבלה באוניות.

יום שישי 29 באוגוסט

בין השעות 07:00 ו-09:00 שלושת אוניות-הגירוש מפליגות. השמיים היו מכוסי עננים והאוניות מטלטלות בים הסוער. המעפילים אינם מפסיקים להקיא.