הקבוצה הצפון אפריקאית - הקבוצה הצרפתית

​

ב-11 ביולי 1947, הפליגה מחופי צרפת אנייה ובה 4500 שורדי שואה מרחבי אירופה. האנייה נקראה בלועזית:- "EXODUS 1947 "  ובעברית:- "יציאת אירופה תש"ז", ובקיצור "אניית המעפים אקסודוס". ההפלגה נמשכה כשבוע ובסופה תקפו משחתות בריטיות את האנייה, ולאחר קרב קשה הבריטים השתלטו עליה, הורידו את המעפילים בחיפה, ומיד העלו אותם על שלוש אניות כלא שהפליגו חזרה לצרפת. כתוצאה מסירוב המעפילים לרדת בצרפת, המשיכו האניות להמבורג גרמניה, שהייתה בשליטת הבריטים. שם הם הורדו בכוח ונכלאו במחנות מעצר. התקשורת העולמית ליוותה את הפרשה שהייתה אחד הגורמים להחלטה בכ"ט בנובמבר 1947 על הקמת מדינה יהודית. לאחר כ"ט בנובמבר הצליחו העצורים לאט לאט לברוח מהמחנות ולהגיע לארץ.

מאחורי הפלגה ההיסטורית המפורסמת, ישנו סיפור שנשאר עלום במידה רבה לאורך השנים: סיפורה של קבוצת מעפילים מצפון אפריקה. כ-40 בחורות ובחורים, שהיו בהכשרה בצרפת לקראת עלייה לארץ, שמפקדת ההגנה באירופה העלתה אותם על סיפון האנייה כדי לתגבר את הצוות הישראלי שהיה על האניה והועידו להם את התפקיד הקשה והרגיש: טיפול ב-4500 מעפילים שורדי שואה. למרות הבדלי השפה והרקע, נוצר חיבור בלתי רגיל בין שורדי השואה לחברי הקבוצה מצפון אפריקה (הקבוצה הצרפתית) ותרומתם של חברי הקבוצה לחיי היומיום באניה, למאמץ מול הבריטים ואחר כך באניות הגירוש, הייתה גדולה מאוד.

סיפורה של הקבוצה הצפון אפריקאית החל 1947, כאשר צעירים וצעירות מתנועת הצופים היהודיים במרוקו, אלג'יריה, טוניסיה וצרפת, התרכזו בשתי חוות הכשרה ליד טולוז בדרום צרפת. הם היו מלאים בלהט ציוני, באחווה ונכונות למשימות לאומיות, הם התכוננו לעלייה לארץ ישראל...

ב-9 ביולי 1947, לנמל סט שליד מרסיי, הגיעה אנייה, עליה היו אמורים לעלות 4500 מעפילים שורדי שואה בדרכם לארץ. חברי הקבוצות מצפון אפריקה קיבלו הוראה ממפקדת ההגנה, להפסיק את ההכשרה, לעלות לאנייה ולהיות הצוות המטפל במעפילים. רובם היו מצפון אפריקה ושפתם הייתה צרפתית ועל כן נקראו "הקבוצה הצרפתית".

בעלותם לאקסודוס הושבעו חברי הקבוצות לפלמ"ח ומרגע זה ועד לסיום המסע הם עסקו במלאכת הקודש של טיפול במעפילים ובצרכיהם. הם השתתפו במלוא כוחם בקרב נגד הבריטים מול חופי הארץ והמשיכו עם המעפילים את כל הדרך חזרה לצרפת ומשם להמבורג, גרמניה. מסירותם לתפקיד ותרומתם היוותה עידוד והשראה עבור המעפילים שחוו זה עתה את אימי השואה.

עם הגיע אניות הגירוש לפורט דה בוק בצרפת, היוו אנשי הקבוצה נציגי המעפילים והחוליה המקשרת בינם לשלטונות צרפת בנמל. בהגיעם להמבורג נכלאו חברי הקבוצה עם המעפילים במחנה המעצר הבריטי – אמסטאו ליד לובק בצפון גרמניה.

עם עזיבת הבריטים את אמסטאו, אחרי כ"ט בנובמבר ופתיחת השערים, יצאו חברי הקבוצה ממחנה המעצר כבודדים, עלו במרסיי עם תעודות מזוייפות על אניות נוסעים והתאחדו מחדש בהגיעם לארץ, בקיבוץ גבע.

עם פרוץ מלחמת השחרור, חברי הקבוצה שנמצאו בגבע השתתפו בהדיפת כוחותיו של הגנרל העיראקי קאוקג'י, מעמק יזרעאל. אחר כך הועברו  לנווה אילן, התגייסו לחטיבת "הראל" של הפלמח והשתתפו בקרב על פריצת הדרך לירושלים.