דפי המשפחות וזיכרון - מורחב - באות - I
מעפילי אקסודוס> דפי המשפחות וזיכרון
* אם ברצונכם להוסיף ו/או לתקן מידע וזכרונות אודות בני משפחותיכם מעפילי האקסודוס לחצו על הכפתור הכחול שבצד שמאל
"עדכון מידע, הוספה ותיקונים", מלאו את הטופס ושלחו. אנחנו נעדכן את האתר בהתאם.
* קבצים יש לשלוח לאחר תאום. שלחו הודעה שהנושא שלה "הוספת חומרים לאתר". בהודעה יש לרשום שם ומספר טלפון על מנת שניצור אתכם קשר.
* הוספנו לאתר כלי "חיפוש" המאפשר למצוא כל חומר וכל אזכור שהוכנס לאתר כגון שמות כולל שמות צילומים ואירועים. חשוב לזכור, כשאתם מעבירים אלינו חומרים, הם צריכים להיות כתובים כמסמך וורד - WORD . אם אתם שולחים צילומים, קבצי PDF או קטעי וידאו ושמע, יש לתת להם שמות/תיאור אחרת לא ניתן יהיה למצוא אותם בכלי ה"חיפוש".
דפי המשפחה מסודרים על פי סדר ה- abc.. של שמות המשפחה באנגלית
Eisbruch - איזברוך בלומה ודוד
צבי אילון בנם של דוד ובלומה איזברוך מספר:-
הורי נולדו בפולין, אבי בפשמישל אימי בוורשה.
אבי ברח בתחילת המלחמה לברה"מ ועבד בכפיה במכרות פחם. אימי היתה בגטו ורשה והועברה למחנה ברגן בלזן מכיוון שידעה לתפור עסקה בכך עד השחרור.
הורי הכירו ונישאו לאחר המלחמה עם קבוצה של יהודים במחנה לפני העליה.
הם עלו ארצה בשנת 1949 על האניה קדמה. לאחר העליה לארץ הורי גרו כשנה בבית ערבי נטוש ביפו, שם נולד אחי אברהם.
לאחר מכן עברו לקיבוץ דפנה כאן היה אבי בתחילה רועה צאן. לאחר מכן נעשה מזכיר מפלגת העבודה בעכו ולאחר כמה שנים נוספות, עברו לבת ים. אמי עסקה כתופרת בבתי נשים.
אסתר וילצ'ק נולדה בשנת 1937 להוריה אברהם וזיסל-רוחמה (עליזה) אדליס בדברצן שבהונגריה, בת אמצעית בין שתי אחיות, מרים ורחל.
בשנת 1942 החלו ההונגרים לגייס יהודים לפלוגות של עבודת כפייה, כחלק מהשתתפותם של ההונגרים במלחמת העולם השנייה לצד גרמניה. אביה של אסתר גויס ונשלח לחזית המזרחית. בשנת 1943, אחרי שעבד בעבודות מפרכות וחווה מכות והשפלות, שב האב עם קבוצת מגויסים להונגריה. אמה של אסתר ביקרה אותו במחנה והתחננה בפני המפקדים שישחררוהו למספר שעות כדי שיוכל להיפרד מסבתא אדליס.
לאחר שמשפחתה שרדה את השואה מספרת אסתר. "ב-10 באפריל 1945 שחרר הצבא האדום את שטרסהוף. בני המשפחה התחילו ללכת לכיוון הונגריה כדי לחפש קרובי משפחה שאולי שרדו. הם צעדו ברגל בלילות. המשפחה הגיעה ברגל לברטיסלבה וב-8 במאי, יום סיום המלחמה באירופה, הגיעה לדברצן.
עם שובה של המשפחה לדברצן שקלה אסתר בת השבע 15 ק"ג והייתה חולה בשחפת. היא לא זכתה ללכת לבית הספר באופן עקבי, ולמדה קרוא וכתוב בהונגרית ברמה נמוכה בלבד. לאחר כשנה, כשהתאוששה אסתר מעט, עברה המשפחה לווינה ומשם לגרמניה בעזרת אנשי תנועת "הבריחה" ואנשי הג'וינט ואונר"א. המשפחה עברה בין מספר מחנות עקורים וביולי 1947 עלתה על סיפון ה"אקסודוס". כשהחזירו הבריטים את ה"אקסודוס" לגרמניה, הועברו בני המשפחה לעיר אמדן (Emden) ומשם למחנה העקורים ברגן-בלזן. ב-1948 נולד בברגן-בלזן אחיה הקטן של אסתר, צבי אריה,
בשנת 1949 עלתה המשפחה לישראל,
בארץ, אסתר סיימה תיכון בבני ברק ותואר ראשון ושני בביולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. היא לימדה בחטיבת הביניים "דה-שליט" ברחובות.
היא התחתנה עם מאיר ויליצ'ק והיו להם שלושה ילדים, שמונה נכדים ושבעה נינים. לאחר יציאתה לפנסיה התנדבה אסתר במשך 18 שנה בעמותת "יד שרה".
אריה איתמר בן למשפחת וולצ'ונוק מספר את קורות משפחתו החל משנת 1941 עם פרוץ הגרמנים במלחמת העולם השניה לאודסה עיר הולדתו ועד לעלית המשפחה ארצה לאחר שברחו, ממחנה העקורים של מעפילי האקסודוס אמסטאו שבגרמניה, בדרכונים מזוייפים על שם משפחת תיירים פולנים הבאים לבקר בארץ ישראל לאחר כ"ט בנוסמבר 1947. אריה איתמר עבר את מסע מעפילי האקסודוס בהיותו ילד בגיל 8 וחצי. סיפורו הוא סיפור מנקודת המבט של ילד שעבר את המסע. סיפורו בדרך כלל שונה מהסיפור אותו מספרים המבוגרים. כגון הניצחון האישי שלו על הבריטים בסוכריה שזרק על חייל בריטי לאחר הקרב, או עיפרון שאביו הביאולוגי מיכאל וולצ'ונוק נתן לו כדי להרגיע אותו ועוד.
מספרים על צבי איצקוביץ :-
".... נולד בשנת 1929 בעיירה טיאצ'ובה (טייץ) שבצ'כוסלובקיה.
במלחמת העולם השניה כל משפחתו נשלחה למחנות ההשמדה והוא היחיד ששרד.
בהיותו בגיל 18 עלה על האקסודוס והוחזר לגרמניה עם יתר המעפילים .
בשנת 1948 עלה בשנית ארצה, הצטרף לקיבוץ דפנה והתגייס לצהל.
בתאריך 10/7/1948 דרך על מוקש ונהרג. גופתו לא נמצאה ומקום קבורתו לא נודע ....."