אסתר וילצ'ק נולדה בשנת 1937 להוריה אברהם וזיסל-רוחמה (עליזה) אדליס בדברצן שבהונגריה, בת אמצעית בין שתי אחיות, מרים ורחל.

בשנת 1942 החלו ההונגרים לגייס יהודים לפלוגות של עבודת כפייה, כחלק מהשתתפותם של ההונגרים במלחמת העולם השנייה לצד גרמניה. אביה של אסתר גויס ונשלח לחזית המזרחית. בשנת 1943, אחרי שעבד בעבודות מפרכות וחווה מכות והשפלות, שב האב עם קבוצת מגויסים להונגריה. אמה של אסתר ביקרה אותו במחנה והתחננה בפני המפקדים שישחררוהו למספר שעות כדי שיוכל להיפרד מסבתא אדליס.

לאחר שמשפחתה שרדה את השואה מספרת אסתר. "ב-10 באפריל 1945 שחרר הצבא האדום את שטרסהוף. בני המשפחה התחילו ללכת לכיוון הונגריה כדי לחפש קרובי משפחה שאולי שרדו. הם צעדו ברגל בלילות. המשפחה הגיעה ברגל לברטיסלבה וב-8 במאי, יום סיום המלחמה באירופה, הגיעה לדברצן.

עם שובה של המשפחה לדברצן שקלה אסתר בת השבע 15 ק"ג והייתה חולה בשחפת. היא לא זכתה ללכת לבית הספר באופן עקבי, ולמדה קרוא וכתוב בהונגרית ברמה נמוכה בלבד. לאחר כשנה, כשהתאוששה אסתר מעט, עברה המשפחה לווינה ומשם לגרמניה בעזרת אנשי תנועת "הבריחה" ואנשי הג'וינט ואונר"א. המשפחה עברה בין מספר מחנות עקורים וביולי 1947 עלתה על סיפון ה"אקסודוס". כשהחזירו הבריטים את ה"אקסודוס" לגרמניה, הועברו בני המשפחה לעיר אמדן (Emden) ומשם למחנה העקורים ברגן-בלזן. ב-1948 נולד בברגן-בלזן אחיה הקטן של אסתר, צבי אריה,

בשנת 1949 עלתה המשפחה לישראל,

בארץ, אסתר סיימה תיכון בבני ברק ותואר ראשון ושני בביולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. היא לימדה בחטיבת הביניים "דה-שליט" ברחובות.

היא התחתנה עם מאיר ויליצ'ק והיו להם שלושה ילדים, שמונה נכדים ושבעה נינים. לאחר יציאתה לפנסיה התנדבה אסתר במשך 18 שנה בעמותת "יד שרה".

אריה איתמר בן למשפחת וולצ'ונוק מספר את קורות משפחתו החל משנת 1941 עם פרוץ הגרמנים במלחמת העולם השניה לאודסה עיר הולדתו ועד לעלית המשפחה ארצה לאחר שברחו, ממחנה העקורים של מעפילי האקסודוס אמסטאו שבגרמניה, בדרכונים מזוייפים על שם משפחת תיירים פולנים הבאים לבקר בארץ ישראל לאחר כ"ט בנוסמבר 1947. אריה איתמר עבר את מסע מעפילי האקסודוס בהיותו ילד בגיל 8 וחצי. סיפורו הוא סיפור מנקודת המבט של ילד שעבר את המסע. סיפורו בדרך כלל שונה מהסיפור אותו מספרים המבוגרים. כגון הניצחון האישי שלו על הבריטים בסוכריה שזרק על חייל בריטי לאחר הקרב, או עיפרון שאביו הביאולוגי מיכאל וולצ'ונוק נתן לו כדי להרגיע אותו ועוד. 

מספרים על צבי איצקוביץ :- 

​

".... נולד בשנת 1929 בעיירה טיאצ'ובה (טייץ)  שבצ'כוסלובקיה. 

במלחמת העולם השניה כל משפחתו נשלחה למחנות ההשמדה והוא היחיד ששרד. 

בהיותו בגיל 18 עלה על האקסודוס והוחזר לגרמניה עם יתר המעפילים .

בשנת 1948 עלה בשנית ארצה, הצטרף לקיבוץ דפנה והתגייס לצהל.

בתאריך  10/7/1948 דרך על מוקש ונהרג. גופתו לא נמצאה ומקום קבורתו לא נודע ....."

​