top of page

דפי המשפחות וזיכרון - מורחב - באות - N

מעפילי אקסודוס> דפי המשפחות וזיכרון

* אם ברצונכם להוסיף ו/או לתקן מידע וזכרונות אודות בני משפחותיכם מעפילי האקסודוס לחצו על הכפתור הכחול שבצד שמאל 

"עדכון מידע, הוספה ותיקונים", מלאו את הטופס ושלחו. אנחנו נעדכן את האתר בהתאם.

* קבצים יש לשלוח לאחר תאום. שלחו הודעה שהנושא שלה "הוספת חומרים לאתר".  בהודעה יש לרשום שם ומספר טלפון על מנת שניצור אתכם קשר. 

* הוספנו לאתר כלי "חיפוש" המאפשר למצוא כל חומר וכל אזכור שהוכנס לאתר כגון שמות כולל שמות צילומים ואירועים. חשוב לזכור, כשאתם מעבירים אלינו חומרים, הם צריכים להיות כתובים כמסמך וורד - WORD . אם אתם שולחים צילומים, קבצי PDF או קטעי וידאו ושמע, יש לתת להם שמות/תיאור אחרת לא ניתן יהיה למצוא אותם בכלי ה"חיפוש". 

דפי המשפחה מסודרים על פי סדר ה-  abc.. של שמות המשפחה באנגלית 

בתיה ופסח נרקיס (אסתרקיס) מספרים :-

".... יצאנו מברה"מ לגרמניה, שם רוכזנו במחנה והועברנו לאנייה "אקסודוס". זו הייתה למעשה אניית משא שאינה מותאמת לצורכי אנשים. צופפו אותנו כסרדינים, היינו כ-4,500 איש. מים היו במשורה ואוכל (מי בעצם יכול היה לאכול – נזכרת בתיה), קופסאות סרדינים וקצת ביסקוויטים.

כשהגענו למים הטריטוריאליים של ארץ ישראל הקיפו אותנו משחתות בריטיות. הסיפון פונה מנשים וילדים ונשארו רק הגברים. הקפנו את מעקה הסיפון ברשת ברזל כדי שרימונים ופצצות לא יוכלו לחדור לאנייה.

האנייה נצטוותה לעצור והתפתח קרב אכזרי מאוד. הבריטים ירו עלינו פצצות גז וסילוני מים. אנחנו זרקנו עליהם מכל הבא ליד - קופסאות שימורים ובקבוקים....

הועלינו לאניית גירוש בריטית והתרחקנו מנמל חיפה עם הרגשה נוראה בלב, חלום שחולמים חודשים... וכבר חשים שהוא מציאות והאדמה היא ממשית ולפתע הכול מתנפץ לרסיסים, רסיסי דמעות, כן, בכינו....

אני זוכרת, בתיה מחייכת, שבמקרה החזקתי בקבוק תרופה ביד ולפתע הוא נפל מעל סיפון האנייה בדיוק על ראשו של חייל אנגלי אחד. זה הספיק כדי להחשיד אותי בניסיון תקיפה. ספגתי מכות נאמנות והועברתי באלונקה לבית חולים.

בגרמניה התרכזנו במחנה "פופנדורף" ו"בילינו" שם כשנה. קיבלנו ויזות לעלות ארצה על שמם של אנשים זרים. ביום הכרזת המדינה, 14 במאי, בארבע לפנות בוקר, דרכנו שוב, והפעם לצמיתות, על אדמת חיפה. אבל אז כבר קיבלו אותנו יהודים...

ב - 1953 הם הגיענו לעין השופט, בעקבות בני עירו של פסח, בשם לוצק, שחיו בקיבוץ. ב- 1955 הם עִבְרְתוּ את שם משפחתם לנרקיס מאסתרקיס.  

מספרים על פישל נורדמן  :-..

".... נולד בשנת 1914 בעיר פיוטרקוב-טריבונלסקי, פולין, בן למשפחה חסידית מלודג'.

מנעוריו היה חבר פעיל ב"השומר הדתי".  במלחמת העולם השניה שרת בצבא הפולני. בשלב מסויים במהלך המלחמה, נכלא בגטו לודג' ומשם נשלח למספר מחנות עבודה בכפיה.. במזל רב הוא לא נשלח למחנות ההשמדה. כל בני משפחתו הושמדו במלחמה. בתום המלחמה חזר ללודג' וייסד את סניף "תורה ועבודה" במקום, שם הכיר את צפורה קרגר, ונשא אותה לאישה. באביב 1947 ציפורה קבלה סרטיפיקט לעלות ארצה ופישל וחברי קבוצתו יצאו לצרפת ועלו על האקסודוס.

לאחר שהוחזרו לגרמניה על ידי הבריטים, בחודש ינואר 1948 פישל קבל סרטיפיקט על שם בדוי ועלה ארצה. עם הגיעו ארצה תוך קרבות מלחמה העצמאות חבר לשיירה שהגיעה לכפר עציון, על מנת להתאחד עם אשתו ציפורה. בכפר עציון, הוא התאמן עם יתר החברים להגנה על היישוב.

ב-13.5.1948 בפרוץ השריון של הלגיון הערבי לכפר עציון פוצץ המקלט של המנזר הגרמני בו שהה הזוג נורדמן ושניהם נקברו תחת ההריסות...."

.

Please reload

bottom of page